דברים שכדאי לדעת לפני שאתה צולל לתוך ניתוק זגוגית אחורית

המורכבות של בריאות העין היא עמוקה ורבת פנים, והבנת מצבים כגון ניתוק זגוגית אחורית (PVD) יכולה להיות מרתיעה, קראו על היפרדות זגוגית באתר של ד"ר גלעד רבינא. עם זאת, עם המידע הנכון, אפשר להיות מוכנים היטב לנווט במורכבויות אלה. אם אתה מחפש להעמיק בעולם של PVD, הנה כמה דברים בסיסיים שאתה צריך לדעת:

האנטומיה של PVD:

העין מלאה בחומר דמוי ג'ל המכונה זגוגית. ככל שאנו מתבגרים או בשל גורמים אחרים, הזגוגית הזו יכולה להתחיל להתקלף מהרשתית הסמוכה לה, השכבה הלוכדת אור. פעולת הקילוף הזו היא מה שמכונה PVD.

התסמינים הם לרוב עדינים:

אדם עלול לחוות הבזקי אור מדי פעם, בדרך כלל בשולי הראייה שלהם.

מרחפים, או כתמים זעירים הנסחפים על פני שדה הראייה שלך, יכולים גם להיות מורגשים. אלו הם רק הצללים שמטילה הזגוגית המתנתקת על הרשתית.

לפעמים, יש תחושה של צל נע מהצד של החזון.

הגיל אינו הגורם הבלעדי:

כן, PVD נפוץ יותר לאחר גיל 60. עם זאת, תורמים אחרים יכולים להאיץ או לגרום לזה. לדוגמה, קוצר ראייה משמעותי, טראומה לעין או היסטוריה של ניתוחי עיניים יכולים לגרום לאדם ל-PVD.

רוב המקרים שפירים, אבל…:

PVD עצמו לרוב אינו פוגע בראייה. עם זאת, במקרים מסוימים, כאשר הזגוגית מתרחקת, היא עלולה לגרום לקרע ברשתית. דמעות כאלה, אם לא יטופלו, עלולות להתפתח להיפרדות רשתית, שעלולים לסכן את הראייה.

האבחנה היא עניין פשוט:

באמצעות בדיקת עיניים פונדוס, רופאי עיניים יכולים לאבחן ביעילות PVD. התהליך כולל בדיקת החלק האחורי של העין עם ציוד מיוחד.

טיפול: לעשות או לא לעשות:

רוב המקרים של PVD אינם דורשים טיפול. הסימפטומים, עם הזמן, מצטמצמים והופכים פחות מטרידים.

עם זאת, אם יש קרע ברשתית, טיפול מהיר הוא הכרחי. טיפול בלייזר או קריותרפיה הן שיטות נפוצות המשמשות לטפל בזה.

הסתגלות לנורמלי החדש:

אנשים רבים מגלים שעם הזמן, המוח מתחיל להתעלם ממרחפים. הסיבה לכך היא שהזגוגית מתנוזלת יותר וגורמת לפחות תסמינים, מה שמאפשר להסתגל לשינוי הזה.